נדון: הסכנות בשיפוט עצמי
תמצית: יונה ליאור מסבירה כי באמצעות אירידיולוגיה ניתן לזהות אנשים בעלי שיפוט עצמי, ביקורתיות, מוגזמת. לדבריה שיפוט עצמי הוא מוות גם לגוף וגם לנפש. התנהגות זאת מפתחת סטגנציה, תקיעות, שיכולה לגרום לבעיות של לחץ דם. נוסף לכך, אנשים הסובלים מתופעה זו עלולים לפתח ציסטות, מיומות וגידולי פרא על העור. שיפוט עצמי בקרב ילדים עלול לגרום לבעיה של הרטבת לילה ואף לבעיות של התפתחות.
תמצית: יונה ליאור מסבירה מדוע שיפוט עצמי נחשב לאחד התהליכים המסוכנים ביותר לגוף.
תגיות: אירידיולוגיה, שיפוט עצמי.
יונה ליאור: כי דרך האירידיולוגיה אפשר לראות אנשים, שיש להם ביקורתיות. אנשים שמבקרים את עצמם: עשיתי טוב או לא עשיתי טוב. עשיתי ככה או לא עשיתי ככה. דיברתי ככה או לא דיברתי ככה.
זאת אומרת, יש להם, מה שנקרא, כל הזמן ביקורתיות עצמית. האנשים האלה, שבאים אליי לאבחון, אני אומרת: אותם לא צריך להרוג. הם הורגים את עצמם לאט ובעדינות.
מנחה: וואו.
יונה ליאור: זאת אומרת, הם כל הזמן...
מנחה: יש גם את אלה שמכסחים אנשים אחרים, שהם נותנים ביקורת.
יונה ליאור: נכון.
מנחה: אתה כזה וכזה. בלי טיפת חמלה.
יונה ליאור: נכון. אבל אני רוצה להגיד לך שאנשים, שיש להם ביקורתיות במיוחד לגביהם, אני רוצה לציין שזה גורם בגוף לתהליך שנקרא סטגנציה ברפואה שלנו. סטגנציה זה נקרא תקיעות. את מכירה את אלה שבאים אליהם הביתה, או נפגשים איתם, והם אומרים: את זוכרת שאני הייתי בפלמ"ח היו עושים כך וכך. או כשאני הייתי עושה כך וכך. זאת אומרת, הם נתקעו באיזשהו שלב.
מנחה: נוסטלגי מידי.
יונה ליאור: זה לא בדיוק נוסטלגיה. זה משהו שהם כל הזמן תקועים באיזשהו מצב.
מנחה: וואו.
יונה ליאור: התקיעות הזאת גורמת להרבה אנשים לחץ דם, ולא בהכרח לחץ בא מלחץ דם (בעיות בכלי דם ובלב). הרבה פעמים הסטגנציה הזאת גורמת לציסטות, למיומות, לגידולים על העור. לגידולי פרא כאלה. את יודעת, גולגלך כאלה על כל מיני כאלה. זה (התוצאות של) שיפוט עצמי, אכילה עצמית וביקורת עצמית. אלה כל הזמן יושבים עם זכוכית המגדלת שלהם ורואים את הכל במימדים מאוד-מאוד גדולים.
זו הגדולה של האירידיולוגיה, שאפשר לראות את זה (ביקורת עצמית) דרכה. כאשר אנשים מגיעים אליי לאבחון זה לא רק אבחון על מחלות, או על הדברים. למשל, בן אדם שהולך לרופא, שמגלה, שחס וחלילה, חס ושלום, הוא חלה באיזושהי מחלה שלא נדע, או באיזשהו תהליך ציסטי, או מיומות. אף אחד לא יושב איתו על פסיכולוגיה, ולא מדבר איתו ממה זה נוצר.
אני באירידיולוגיה רואה את התהליך הזה, וכשאני מסבירה את זה לבן אדם הוא מבין. אני נותנת לו כלים איך להתמודד עם התהליך הזה. איך לא להיות ביקורתי. איך לא להגיע למצבים, שהוא כל הזמן יושב עם זכוכית מגדלת.
את יודעת, נושא של שיפוט עצמי זה לא משהו ששייך לגילאים שלנו או של ההורים שלי או של אנשים יותר מבוגרים. ילד כבר כקטן מתחיל...
מנחה: במיוחד כקטן.
יונה ליאור: נכון.
מנחה: מתחיל לרדת על עצמו.
יונה ליאור: נכון. מתחיל לרדת על עצמו, או שכשהוא בוכה הוא מתחיל: אף אחד לא שומע אותי, לא עשיתי מספיק ככה ומספיק ככה. כל הזמן. שהורה מוסיף על הדבר הזה חטא על פשע ומעיר משהו, ולא יודע שלילד יש ביקורתיות עצמית אז זה התהליך. זה גורם להרטבת לילה. זה גורם לבעיות של התפתחות. זאת אומרת, ילדים שלא מתפתחים.
אנחנו ממש לא תכננו את הדבר הזה.
מנחה: אנחנו אף פעם לא מתכננות. זה תמיד יוצא ככה. אוקי.
יונה ליאור: זה פשוט מדהים מה אפשר לראות דרך האירידיולוגיה וזה שיפוט עצמי – זה פשוט מוות לגוף. גם לגוף וגם לנפש.
