נדון: תלסמיה והשמנת-יתר אצל ילדה בת 12
תמצית ארוכה: יונה ליאור מסבירה למאזינה, שבתה בת ה-12 סובלת מתלסמיה ומהשמנת-יתר, כיצד עליה לשנות את הרגלי האכילה שלה. יונה מציינת כי יש להבין את תהליך המטבוליזם, חילוף החומרים, בגוף מהפן הפיזיולוגי ומהפן הרגשי. יונה מוסיפה כי בנוסף לחיזוק התחומים בהם הילדה בולטת לטובה יש לשנות את הרגלי האכילה של כל המשפחה.
תמצית קצרה: ד יונה ליאור מנחה אם לילדה בת 12, הסובלת מתלסמיה ומהשמנת-יתר, כיצד לשנות את הרגלי האכילה שלה.
תגיות: תלסמיה, מטבוליזם.
מנחה: שלום ובוקר טוב.
מאזינה: בוקר טוב. אני מדברת מירושלים. רציתי לשאול על הבת שלי. יש לי ילדה בת 12,
מנחה: כן.
מאזינה: שהיא מאוד שמנה. יש לה תלסמיה ומאוד-מאוד קשה לה לשנות הרגלי אכילה. כמעט בלתי אפשרי. אני ניסיתי איתה כל מיני דברים וזה מאוד-מאד לא הולך איתה.
יונה ליאור: קודם כל אני רוצה להסביר משהו. את יודעת מה שקורה לנו בדרך כלל שבאים אלינו הילדים עם הורים? אני בדרך כלל יש לי שיחה מאוד טובה עם ילדים ולפעמים אני נתקלת עם ילדים, שהם כל כך רוצים לשנות וכל כך רוצים לזרום איתי ולא תמיד להורים יש אפשרות, כי יש להם ילדים נוספים ויש עוד עומס בבית.
אבל אני רוצה משהו להגיד, כדי שאת תהיי מודעת לנושא הזה. אני רוצה שתדעי שילד שלא מוכן לנסות או לא מוכן לשנות הרגלים, זה משהו שיש לזה השלכה לא רק על האוכל גם על החיים.
מאזינה: לא. היא מוכנה לשנות, אבל זה קשה לה. קשה לה מאוד.
יונה ליאור: אז תראי קודם אם קשה לה צריך לדעת מה בדיוק קשה ולעשות את זה בהדרגתיות. צריך לעשות את בצורה של דיבור. צריך להסביר לה את הדברים.
עכשיו תראי, אני רוצה להסביר משהו" השמנה זה, קודם כל, מצביע על מטבוליזם, על משהו בגוף, שלא נע ולא עושה את הפעולות הנכונות. צריך לבדוק את התהליכים וצריך לראות את הדברים. זה באבחון באירידיולוגיה אפשר לתת את התשובה המיידית.
אבל אני רוצה להסביר לך משהו: כל דבר יש לו משהו גם את הגוף וגם את הנפש, ואת צריכה להבין שבן אדם שהוא שמן, הוא לא תמיד, זה משהו סוג של הגנה משהו של בעצם של מרחק "אל תתקרב אלי" או זה סוג של משהו שלא מאפשר להיכנס אלי ולחדור אלי. צריך לראות פה גם את הצד הרגשי וגם את הצד הפיזיולוגי.
זאת אומרת, בצד הפיזיולוגי אפשר לראות את זה דרך העין גם מה המצב, אם יש בעיה בבלוטת התריס, אם יש בעיה בתהליכים מטבוליים בגוף. זה יכול להיות קצר בתקשורת בין הבלוטות ההורמונאליות, מה שנקרא. אפשר לראות את הגוף וגם את הנפש. אבל פה צריך לשלב את שני הדברים האלה ולמה זה כל כך קשה לה? כי בסך הכול אנחנו אומרים שכל הנאה שאנחנו אוכלים אותה כל שוקולד, כל ממתק: ביסלי כל במבה. אני תמיד אומרת זה חמש דקות הנאה ואחר כך כמה שעות של סבל.
מאזינה: נכון, כמה שנים.
יונה ליאור: כמה שנים נכון. לכן, אני רוצה להסביר שאנחנו יודעים להסביר את זה לילדים אז כשאני יודעת להסביר לילדים אז הילדים מאוד מבינים את זה.
אז תראי, כשאת אומרת לילדה קשה, יש, למשל, ילדים שמאוד קשה להם לתת לילדים אחרים ביקורת הם יכולים להגיד לילדים מה לעשות, אך הם לא יקבלו ביקורת מאחרים. כשאנחנו באים להסביר להם אל תאכלו ככה, הם לא שומעים אל תאכל ככה, אלא הם מבינים שאנחנו כועסים עליהם, או שיש איזה משהו שאנחנו לא מרוצים מהם. לכן, מאוד- מאוד צריך לדעת לעשות את זה – הגוף והנפש ביחד. לשנות את שני הדברים האלה ביחד.
אבל היא חייבת לדעת זאת. זאת אומרת, דרך התהליך יושבים באבחון אני מסבירה את זה, איך אנחנו עושים את זה ואיך אנחנו גורמים לכך שלכל דבר (משנה) זאת אומרת, לא לעשות את זה מה שנקרא דרסטית. כאילו פנאטיות להסביר. תראי, כל עוד את בבית ואף אחד לא רואה, אנחנו נשנה את האוכל. אבל אם את מחר הולכת למסיבה, לאירוע, ליום הולדת – לאיזשהו משהו (אירוע) – אז אפשר לגנוב קצת. אני תמיד אומרת: אפשר לגנוב קצת. עכשיו, כמובן אם יש ילדה כזאת, אז כמובן כל המשפחה צריכה לשנות את האוכל.
מאזינה: הא.
יונה ליאור: זאת אומרת, זה לא יכול להיות רק היא, כי גם ככה אני מסכנה שאני מלאה, מעירים לי שכל הזמן אני כך וכך ועוד אני צריכה לאכול את האוכל הזה בנפרד? אז מה שעושים. מה שאני עושה בדרך כלל פונה לכל המשפחה, לכל הילדים, לכל האחים ואני אומרת להם אתם רוצים לעזור לה? אז בואו נעזור לה נעשה כזה דבר: נגיד ממתקים, עוגות – דברים מסוימים, מה שנקרא, מתוקים. בואו נעשה את זה שיהיה רק בימי שישי ושבת. קוראים לדבר הזה עונג שבת.
מאזינה: כן.
יונה ליאור: ואז אנו עושים לגבי כל הילדים מה שנקרא עונג שבת. מגיע יום שישי אנחנו לא קונים לכל אחד שקית מה שאנחנו עושים לוקחים שקית אחת ומחלקים לכולם.
מאזינה: כן, יש לי תחושה שזה משהו במטבוליזם, שלה.
יונה ליאור: אז יכול להיות צריך לבדוק את הדברים האלה. אני רוצה להגיד לך משהו שהגיל הזה הוא מאוד קשה גם לילדה וגם לסביבה, כי לילדים, את יודעת, לא תמיד יש לב טוב. יש להם לב טוב, אבל הם, מה שנקרא, ילדים מה שיש להם בלב יש להם בפה.
מאזינה: כן.
יונה ליאור: ואז את צריכה להבין גם הפגיעות וגם התדמית שלה בבית הספר וגם תדמית מול כל הדברים. פשוט חייבים לעזור לילדה הזאת. אז אבחון או הגעה או מה שנקרא מבט של כל הדברים האלה יכול לתת תדמית ולראות את כל הדברים אלה, וגם לראות במה הדברים הילדה היא באיזה דברים הילדה היא טובה.
איזה קישורים יש לה ואז לעודד את הקישורים האלה ואז להוביל אותה לדברים שהיא טובה בהם ולא דווקא שהיא לא טובה. כי השמנה זה דבר לא טוב. אלא בעצם לחפש את הדברים שהיא טובה ואותם לעודד אותה.
מאזינה: טוב.
מנחה: שיהיה בהצלחה.
מאזינה: כן תודה רבה. 100% ובשורות טובות.
