נדון: אטופיק דרמטיטיס אצל תינוקת ורגישות לחומרים
תמצית: יונה ליאור נשאלת לגבי אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור, אצל תינוקת בת 5 חודשים. היא מסבירה כי אבחון נכון צריך להתמקד בתפקודי העיכול של התינוקת, היות וסביר שחומרים מסוימים אותם אוכלת לא מתפרקים נכון, והם גורמים לתופעה. יש גם לבדוק את תזונת האם כדי לוודא שרכיב מזון בעייתי לא הועבר לילדה באמצעות הנקה.
אטופיק דרמטיטיס היא, למעשה, סוג של אלרגיה, ובהקשר זה יונה ליאור טוענת שאבחון אירידיולוגי מסוגל לזהות רגישויות לחומרים, כגון: לקטוז וגלוטן. לדבריה, ישנם רבים הסובלים מאלרגיה לחומרים אלו וכלל לא מודעים לכך. אלרגיות אלו יכולות להתפתח אצל ילדים להפרעות קשב והיפר-אקטיביות (ADHD). הבעיה היא שתרופות, כדוגמת ריטלין, שנועדו לסייע בהפרעות אלו מכילות אותם חומרים הגורמים לאלרגיה.
תמצית מקוצרת: יונה ליאור מדברת על מחלת אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור, אצל תינוקות ומהם הדגשים של האבחון האירידיולוגי למחלה.
תגיות: אטופיק דרמטיטיס, מערכת העיכול, לקטוז, גלוטן
מנחה: הגיעה שאלה דרך ה-SMS.
יונה ליאור: כן.
מנחה: מה ניתן לעשות עם אטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis) לתינוקת בת חמישה חודשים ?
יונה ליאור: אטופיק דרמטיטיס נקראת בשפה הפשוטה אסטמה של העור.
מנחה: אסטמה של העור.
יונה ליאור: נכון. תראי, בדבר הזה יש לבדוק מה אימא אוכלת אם הילדה יונקת. בעצם, זה אומר שיש משהו באכילה – בפורמולת שהילדה מקבלת או בהנקה מהאימא. צריך לשנות את האוכל של האימא. אבל, צריך לבדוק את הנושא הזה, וצריך לטפל בזה כי זה אחד הדברים שמצביעים שלילדה יש פעילות לא תקינה במערכת העיכול או בקיבה, שהאוכל שהיא אוכלת מתורגם לאסטמה.
מנחה: כן.
יונה ליאור: את יודעת, אני רוצה להגיד לך. דרך העיניים אפשר לראות אנשים עם רגישות ללקטוז, ואני שולח אנשים לעשות בדיקות ללקטוז. אנשים שרגישים לגלוטן.
מנחה: בדיוק רציתי לשאול. את יודעת, היום האופנה החדשה שכולם מגלים שהם רגישים לגלוטן.
יונה ליאור: נכון, נכון.
מנחה: איך מגלים את זה ?
יונה ליאור: קודם כל, דרך העיניים אפשר לראות את הדברים. אבל, מה שקורה את לא יודעת כמה אנשים (משנה) יש אנשים שהם סוכרתיים.
מנחה: והם לא יודעים את זה.
יונה ליאור: ואחד הדברים זה רגישות לגלוטן או ללקטוז.
מנחה: אז איך אפשר, למשל, מישהו שאומר לך יש לי עיניים כחולות או חומות ?
יונה ליאור: אני צריכה לראות את הטבעת שהיא הכי קרובה לאישון. זאת אומרת, יש סימנים קרובים מאוד לאישון. בדרך כלל צריך להיות צבע אחיד, וכשיש את הצבעוניות הזאת.
אני תמיד אומרת לאדם שבא אליי לאבחון: שתי העיניים צריכות להיות שוות, מה שזה לא נכון. זאת אומרת, אין כזה דבר. את יודעת, צד אחד של הגוף...
מנחה: הצדדים שלנו לא שווים.
יונה ליאור: נכון. לא שווים, בדיוק. הן צריכות להיות בצבע אחיד, ללא סימנים וללא חריצים. כל סימן, כל חריץ, כל צבע, כל גוון יש לו משמעות. לכן, אם מתווסף, כמו אצל אנשים שיש להם קרוב לאישון צבע כתום או צבע בורדו או אדום – זה אומר תהליכים שבן-אדם מאוד אוהב פחמימות, מאוד אוהב סוכרים, מאוד אוהב לחם. זה "לא מתוך אהבת מרדכי, אלא משנאת המן".
מנחה: תרגמי.
יונה ליאור: זה אומר, שאנחנו נמשכים...
מנחה: יש לו נטייה. התמכרות.
יונה ליאור: כן. אנחנו נמשכים לאוכל שאסור לנו לאכול אותו.
מנחה: כן.
יונה ליאור: זאת אומרת, אנחנו מתמקדים על איזשהו אוכל, שגורם לנו לנזק יותר מאשר לתועלת. אנשים חושבים, שככל שאוהבים אוכל מסוים זה אומר שהגוף צריך את זה.
מנחה: אבל זה לא נכון.
יונה ליאור: דרך אגב, את יודעת אני רוצה להגיד לך משהו, שקיבלתי על זה מידע. את יודעת שבריטלין, שילדים מקבלים יש גלוטן.
מנחה: באמת ?
יונה ליאור: כן. ואת יודעת לכמה ילדים היפראקטיביים יש בעיות של קשב וריכוז בגלל שהם רגישים לגלוטן, ואף אחד לא מספר להם שבתוך הכדור עצמו...
מנחה: ואוו, זה סנסציה.
יונה ליאור: נכון, נכון. אז אני רוצה להגיד לך שפשוט הייתי בהלם. את יודעת, בדרך כלל מה שקורה בתרופות, שאנשים לוקחים אותם, אני גם בודקת מה המרכיבים שלהם. מרכיבים, כמו: גלוטן ולקטוז, גם את זה אני תמיד אומרת לאנשים. אני תמיד אומרת: "אסור להוריד את התרופות, אבל תגידו לרופא שהתרופה הזאת לא מתאימה לכם בגלל שיש את המרכיב הזה והזה".
מנחה: כן.
יונה ליאור: אנשים שיודעים, שילדיהם רגישים לגלוטן והם היפראקטיביים יש להם איזושהי אלרגיה. יש להם תולעים. יש להם אלרגיות למוצרי חלב (משנה) ללחם. הם חייבים לדעת שבתוך הריטלין יש גלוטן.
מנחה: כן.