תקציר שאלת המאזין/ה
מאזינה שיש לה ילד מאובחן PDD שואלת לגבי הפרעות אכילה, יונה ליאור מסבירה שדרך אירידולוגיה ניתן לראות את כל מערכת העיכול שלנו, גם הנפשית וגם הגופנית ומציעה לה פיתרון.
מאזינה: בוקר טוב.
יונה ליאור: בוקר טוב.
מאזינה: רציתי להגיד ליונה ליאור שאני ממש נהנית לשמוע את התכוניות שלך.
יונה ליאור: תודה, תודה...
מאזינה: אפילו אם זה לא קשור לבעיות שלי, זה תמיד...
יונה ליאור: כן...
מאזינה: הידע שאת שומעת זה משהו מדהים.
יונה ליאור: את יודעת אני תמיד אומרת לכולם שמכל מלמדי השכלתי.
מאזינה: כן...
יונה ליאור: אז אני אומרת זה תמיד טוב לשמוע ולהיות פתוחים, ולשמוע עוד משהו ועוד משהו זה תמיד טוב.
מנחה: בייחוד אם אני מולך את אומרת...
יונה ליאור: זה נכון, זה נכון, זה נכון... האינטראקציה היא מאוד מאוד טובה...
מאזינה: אוקי... יש לי בן שאובחן PDD.
יונה ליאור: כן...
מאזינה: חוץ מזה יש לו בעיות אכילה, מאז שהוא תינוק הוא עדיין אוכל דייסות, הוא בן 3.5... זה מלווה בכמה בעיות, רגישות יתר בפה, לדעתי זה גם משהו פסיכולוגי כי גם רב הילדים האלה יש להם בעיה בקטע של האכילה.
יונה ליאור: אוקי... אני לא כל כך מקבלת את מה שאת אומרת אבל תיכף אני אסביר לך.
מאזינה: אוקי... פשוט רציתי לדעת אם יש דרך טיפול בכלל בבעיה תקשורתית וגם בתחום של האוכל.
יונה ליאור: בוודאי, בוודאי, בוודאי...
מאזינה: להוציא את הילד מהאבחון שלו או רק לקדם אותו? זו השאלה שלי...
יונה ליאור: אז תראי קודם כל, דרך האירידיולוגיה את לא יודעת כמה ילדים אובחנו עם PDD, ואני רק רוצה להגיד לך שלא נעים לי להגיד שהם יותר חכמים מאיתנו, והרבה פעמים אני קיבלתי ילדים שאחרי זה ההורים אמרו לי "תשמעי לפי מה שאת אומרת, ולפי מה שאובחן, זה שני עולמות שונים לחלוטין".
דרך האירידיולוגיה אפשר לראות, ואני אסביר את זה ככה שתוכלי להבין, אפשר לראות את קוטר מערכת העיכול שלנו. אני אסביר מה זה קוטר מערכת העיכול שלנו. עיכול זה לא רק עיכול של אוכל, זה עיכול של החיים.
את יכולה לראות אנשים שאת צריכה לדבר אליהם בצורה מורחבת, ויש אנשים שאת צריכה לדבר איתם בודדת. את יודעת מה זה בודדת? זאת אומרת את אומרת לו ללכת לסדר את החדר, אז יש ילד שהוא צריך להוריד את הטפטים והוילונות, את חוזרת שעה אחרי זה החדר נראה יותר גרוע ממה שהיה.
ויש ילד שאת אומרת לו לסדר את החדר והוא אומר "מה היא רוצה מהחיים שלי". עכשיו דרך האירידיולוגיה אפשר לראות איך צריך לדבר לכל אחד ואחד מאיתנו. אנחנו לא שטנצים, אנחנו לא תבניות שכולם צריכים להיות אותו הדבר.
עכשיו אפשר לראות איך הוא מעכל את האוכל, אפשר לראות איך הוא מעכל את החיים, אפשר לראות מה הדברים שחסרים לו, וכמו שאת מגדירה לי אז אני רוצה להסביר לך משהו – זה ילד שהוא מהר מאוד הופך להיות שבע ומהר מאוד הופך להיות רעב.
מאזינה: נכון, הוא אוכל לעיתים מאוד קרובות...
יונה ליאור: נכון, יש אנשים, ואני אומרת לך עם הילד על הלב ואני אומרת לך עם הנסיון הרחב שיש לי ותאמיני ליאני מעל 20 ומשהו שנה במקצוע – אם אנחנו מסבירים להורים ועוזרים להורים איך הילד צריך לעבוד, אני רוצה להגיד לך, פתאום הPDD נעלם.
קודם כל PDD לכל מי שלא יודע... את רוצה להגיד?
מאזינה: זה סוג של אוטיזם...
יונה ליאור: אוטיזם, נכון... הרבה פעמים, אם מותר לי להגיד ככה בקול, הרבה פעמים אנחנו חושבים שהבעלים שלנו עם אוטיזם כי הם לא שומעים את מה שאנחנו רוצים להגיד...
מאזינה: יש בזה משהו...
יונה ליאור: את מבינה? אז אני רוצה להגיד לך משהו, אז... אני מקווה שלא ירצחו אותי פה, אבל מה שאני רוצה להגיד זה הכל עניין של איזה תקשורת אנחנו מצפים מכל אחד. ואנחנו חושבים, את יודעת כשהייתי צעירה בילדותי, אבי תמיד סיפר לי שכל האצבעות הם לא שוות.
ולכן לכל ילד צריך לדבר בגובה שלו. ואנחנו בעצם היום אנחנו הולכים לאיזשהו תהליך שבטיפת חלב מודדים אותנו באיזה שלב אנחנו צריכים ללכת, באיזה שלב אנחנו צריכים לקום, באיזה שלב השיניים צומחות, באיזה שלב כל דבר.
יש מה שנקרא מסלול ואם מישהו חורג מהמסלול הזה הוא כבר נחשב לחריג. אז אני רוצה להסביר משהו...
מאזינה: תראי אין ספק שיש לו בעיה, אבל...
יונה ליאור: יש אפשרות לעשות מזה פיל ויש אפשרות לגמד את זה ולתת את הדברים ולהסביר לילד מה הוא באמת צריך לעשות. עכשיו ילד כזה למשל, אני כבר יכולה להגיד לך שאף פעם לא תוכלי לתת לו לאכול, נגיד כמו שמחנכים אותנו לאכול.
סלט ואח"כ מרק ואח"כ מנה עיקרית, את תמיד תתחילי איתו מהמנה העיקרית, קודם כל מהעוף, מההודו, מהדגים, מהביצים... כשיסיים את זה את תצטרכי לתת לו ירקות מאודים, לא ירקות חיים, פחמימות. זאת אומרת הוא אוכל הפוך ממה שאנחנו אוכלים.
אבל זה עדיין לא אומר שהוא חריג. את צריכה לדעת שבעצם דרך התהליך הזה, זה ילד שהוא בעצם נכנס ללחץ כשהוא רואה שאת מסוגלת לעשות גם את זהוגם את זהוגם לרוץ לפה וגם את זה, יש אנשים שצריכים להעלות את הדברים האלה על הכתב ואז הם יודעים לתפקד מאוד טוב.
לכן אני רוצה להגיד לך משהו – אירידולוגיה, אחד הדברים שהיא עושה – היא למתייקת את האנשים למגירות. אין לנו מגירה של PDD, אין לנו מגירה של כולסטרול, כל אדם הוא אדם בפני עצמו וכל אחד מקבל הדרכה. כשהוא יושב מולי הוא מקבל הדרכה.
איך הוא צריך לעכל את החיים, איך הוא צריך לאכול את החיים, איך הוא צריך לספוג את החיים, איך הוא צריך להתמודד עם הדברים. את יודעת הילד שלך, בעז"ש אם הוא יגיע אלי, אחד הדברים שתצטרכי ללמד אותו, שמהיום הוא צריך להוציא את הדברים למחר בבוקר כי אם מחר בבוקר הוא צריך גם לכבות את הגז, גם אשתו תשאל אותו איפה המפתחות והילד בחדר השלישי יצעק, הוא יגיד "רק שניה תעצרו את העולם תביאו את אמא שלי".
אבל זה לא בגלל שהוא PDD, אלא בגלל שצריך ללמד אותו טכניקה איך להתמודד עם כמה דברים בו זמנית...
מאזינה: לא הגענו לשלב הזה, זה עוד רחוק מאיתנו...
יונה ליאור: אני רוצה להגיד לך משהו, זה לא רחוק, אבל אם תבני עכשיו את היסודות, האמיני לי את לא יודעת איזה הצלחה... אנימכירה כמו הבן שלך אנשים שהם מנכ"לים ומנהלות מחלקה, ואני יכולה להגיד לך, אנשים....
מאזינה: יש בזה רמות, זה לא...
יונה ליאור: אני רוצה להגיד לך משהו, אבל כל רמה אפשר לתקן.
מאזינה: הבנתי...
יונה ליאור: צריך לתקן וצריך לעזור. להבין בדיוק מה הבעיה ומה החסרים ולהשלים אותם. לא לחכות לגיל 18 ולא לחכות לגיל 24. אבל יש מקום ויש אור בקצה המנהרה והאמיני לי, עם היד על הלב, ואת יודעת אנחנו נמצאים עכשיו לפני יום כיפור אז איך אומרים – רק האמת.
תאמיני לי שאת לא יודעת כמה ילדים כמוהו, כמוהו כמוה, שהגיעו אלי והיום אין להם שום בעיה של PDD.
מנחה: תודה רבה למאזינה...
יונה ליאור: אבל אני חייבת רגע משהו להגיד – זה תלוי מאוד מאוד בהורים – עד כמה ההורים קיבלו את השרוולים והיו מוכנים, מה שנקרא להכנס לתהליך הזה. והוא לא קשה אבל הוא גם לא קל. אבל אם את מבינה את הדברים, זה הולך בצורה קלה.
יש מישהו, אני אתן לך רק עוד דוגמא אחת, אני יודעת שנחמה יש לה שמה לחץ של מאזינים, אני רוצה רק להגיד לך משהו – יש מישהי שיכולה להסתכל איך עושים עוגה והיא תעשה עוגה פחות או יותר טובה או יותר גרועה ממה שראתה.
יש מישהו שצריך לראות וגם לרשום. בסדר? והבן שלך זה גם צריך לראות וגם צריך לרשום.
מאזינה: כן... הבנתי...
יונה ליאור: ואם אנחנו פותרים לו את הבעיה הזו, גם הוא קטנצ'יק עדיין, אנחנו מלמדים אותו ואת תשמעי בשיחות שאת יושבת מולי איך צריך להתמודד ואת תאמיני לי שהוא גודל לתפארת מדינת ישראל...
מאזינה: אוקי... עכשיו עוד שאלה קטנה אפשר?
מנחה: בקצרה בבקשה...
מאזינה: הבת, יש לי עוד ילדה, היא עלתה עכשיו לכיתה א, ילדה מאוד חכמה, פשוט שראית לי לא כל כך מרוכזת כשאני מדברת אליה... אני אומר לה "לכי תביאי לי טישויים" היא מביאה לי מגבונים, אני אומרת לה להביא משהו אחד היא מביאה משהו אחר.
יונה ליאור: אז אני רוצה להגיד לך משהו, לא כשאת מגיעה אלי את לומדת שילדים כאלה צריך לגעת בהם ולהגיד להם אני רוצה את הטישו, אבל את צריכה להראות להם מה זה טישו...
מאזינה: היא יודעת טוב מאוד מה זה טישו... היא חושבת על דברים אחרים, היא יש לה את הלחצים של ההורים, של פרנסה, של זה... ילדה בגיל 6 כבר חושבת על חתונה...
יונה ליאור: לא לא לא, אז אני רוצה להגיד לך משהו... קודם כל יכול להיות גם, אבל אני רוצה להגיד לך משהו, זה ילדים שאת צריכה לגעת בהם ולהגיד להם – אני רוצה שתביאי את הטישו. אבל אם תגיעי אלי אני אסביר לך את כל הדברים.
